"אמת המקובלת על כולם היא שרווק בעל רכוש גדול מן הסתם חש מחסור ברעיה"
הספר מציג כיצד זמן עוזר לנו לגלות את אישיותו האמיתית של אדם שחשבנו שאנחנו מכירים. בדרך שנונה ואירונית מתארת הסופרת את גורלן של נשים בעולם הפטריארכלי של אנגלייה בראשית המאה ה-19, ויוצאת נגד המוסכמות המקובלות.
תקציר לספר
הספר מתרחש במאה ה-18 באנגליה הפטריארכלית. זו תקופה בה נשים נתונות כמעט באופן מוחלט לשליטת הבעל שלהם, אבא שלהן או גבר אחר במשפחתן. בעולם הפטריארכלי ישנם חוקים שמפלים נשים ואחד מהם זה חוק הירושה, בו נשים לא יכולות לרשת רכוש. זו הסיבה שהן חייבות להינשא לגבר, אחרת הן יכולות להישאר ללא רכוש.
לבני הזוג בנט יש חמש בנות, לכולן קשה למצוא בעל אבל במיוחד לאליזבת. לאליזבת יש נטייה לדחות הצעות נישואים. בזמן שרואה את האהבה גדלה בין אחותה גיין לבין מר בינגלי, חברו של מר בינגלי, מר דארסי, מתחיל להתעניין בה. דארסי הוא גבר עשיר ומושך שבטוח שכל אישה תסכים לכל מה שיגיד או יעשה, אבל בעיני אליזבת הוא הגבר האחרון בעולם איתו תסכים להתחתן. היא חושבת שהוא מתנשא וביקורתי וגם יכול להיות שחיבל בסיכוי של אחותה להינשא לאהוב ליבה. מתוך העוינות ביניהם נוצרת מערכת יחסים איתנה מתחת לאפם של כל אנשי הכפר.
למה קוראים לספר "גאווה ודעה קדומה"?
קוראים לספר "גאווה ודעה קדומה" מפני שכשאליזבת פוגשת את מר דארסי היא רואה אותו בתור אדם מתנשא וגאוותן, שחושב שהוא יכול להיות מגעיל לכולם רק בגלל שיש לו כסף ומעמד גבוה.
היא, יחד עם משפחתה, שופטת אותו על פי הרושם הראשוני שלה עליו ומגדירה אותו בהגדרה הסטריאוטיפית של עשיר ממעמד גבוה, מסתכלת עליו עם דעות קדומות ולא נותנת לו הזדמנות לשנות את התפיסה הקדומה שלה לגביו.
אליזבת היא לא היחידה בספר עם דעות קדומות. מר דארסי הוא אדם יהיר, שופט אנשים מאוד מהר ומסתכל עליהם מלמעלה, וכך הוא גם מסתכל על אליזבת בהתחלה, בתור מישהי ענייה ולא מתייחס לאישיות שלה.
בנוסף, גם לאליזבת יש גאווה. היא רואה את עצמה כחדת אבחנה ולא מוותרת על הדעות הראשוניות שלה לגבי מר דארסי.
לדעתי קוראים לספר ככה כי המסר שהוא מנסה להעביר הוא שלכל אחד יש את הגאווה שלו ואת הדעות הקדומות שלו, ואלו דברים שיכולים להפריע לאנשים בדרך לאושר של עצמם וגם בקבלת אנשים אחרים.
הנשף הראשון בספר
ב"גאווה ודעה קדומה" הנשף הראשון הוא אירוע חשוב המשמש מבוא לדמויות הראשיות ומכין את הבמה להמשך הרומן. בנשף, אליזבת בנט פוגשת את מר דארסי בפעם הראשונה ומיד מופתעת מהתנהגותו המרוחקת והיהירה. למרות הסלידה הראשונית שלה ממנו, אליזבת לא יכולה שלא להבחין במר דארסי החתיך והעשיר ומתחילה לראות אותו באור אחר. ככל שהנשף נמשך, גם אחיותיה של אליזבת, ג'יין ולידיה, עושות רושם משלהן על הרווקים הזכאים הנוכחים, מה שמכין את הבמה להסתבכויות הרומנטיות ואי ההבנות שיניעו את עלילת הרומן. מר בינגלי הוא ג'נטלמן צעיר ועשיר המגיע לעיירה נטרפילד והופך במהרה לדמות פופולרית בקרב החברה המקומית. בנשף שאירח, מר בינגלי מפגין את אישיותו הטובה והידידותית על ידי השתתפות בשיחה ערה וריקודים עם רבות מהנשים הנוכחיות. אחותו, מיס בינגלי, מופיעה אף היא ומנסה להרשים את אליזבת, אך התנהגותה הסנובית וניסיונותיה לזלזל במשפחתה של אליזבת נתקלים בבוז. בסך הכל, הנשף הראשון ב"גאווה ודעה קדומה" הוא רגע מרכזי שנותן את הטון להמשך הסיפור
הצעת הנישואים של מר דארסי לאליזבת
בסוף הספר, מר דארסי מציע נישואים לאליזבת בנט בסצנה מביכה ומתוחה כאחד. בשלב זה של הסיפור, אליזבת כבר גיבשה דעה שלילית על מר דארסי בשל התנהגותו השחצנית והמרוחקת. עם זאת, מר דארסי נחוש לזכות בידה בנישואין ומצהיר על אהבתו אליה בנאום ארוך, מלא תשוקה, בו הוא מתוודה שנאבק ברגשות שלו אליה וניסה להדחיק אותם וגם התגבר על גאוותו כדי להכריז על אהבתו. למרות חוסר האמונה והכעס הראשוניים של אליזבת, הצעתו של מר דארסי מובילה בסופו של דבר לשינוי בשני הצדדים והשניים בסופו של דבר מתחתנים. ההצעה היא רגע מרכזי ברומן ומשמשת נקודת מפנה ביחסים בין אליזבת ומר דארסי.
סצנת הצעת הנשואין
בקישור מצורפת סצנת הצעת הנישואין של מר דארסי לאליזבת. היא מסרבת לו והשניים נקלעים למריבה.
המלצה
אני ממליצה על הספר "גאווה ודעה קדומה" כי הוא יכול לשנות את התפיסה שלנו לגבי אנשים. ולגרום לנו להבין שאולי הרושם הראשוני שלנו על אדם מסוים היה שגוי. הספר בא להדגיש שהרושם הראשוני שלנו על אדם מסוים הוא לאו דווקא נכון וכדאי לא להיות מקובעים בדעה שלנו ולהבין שאולי טעינו.
קישור למציאות שלנו
"גאווה ודעה קדומה" הוא רומן נצחי החוקר את הסכנות שמאפשרות לגאווה ולדעות קדומות להכתיב את מעשינו ומערכות היחסים שלנו. דרך הדמויות והמאבקים שלהן, אוסטן מראה את החשיבות של להיות עם ראש פתוח ומוכן להתגבר על ההטיות שלנו כדי למצוא אהבה ואושר.
הספר גאווה ודעה קדומה מתקשר לחיים ולמציאות שלנו בכך שיש המון אנשים שיכולים להראות לנו גאוותנים ויהירים, ואנחנו נמהר לשפוט אותם ולחשוב על המון דעות קדומות לגביהם, אבל כל מה שאנחנו צריכים זה ללמוד להכיר אותם עד הסוף. מתחת לאדם הנראה קר, קשוח, סגור ואדיש, בדרך כלל מתחבא אדם חם ואכפתי. בהתחלה, אליזבת מתעבת את דארסי בטענה שהוא אדם מאוד אדיש, קשוח ומרוחק. אחרי שהיא לומדת להכיר אותו היא מבינה שטעתה לגביו.
גאווה ודעה קדומה הוא ספר פמיניסטי יחסית לתקופה בה נכתב. , שיוצא נגד המוסכמות הפטריארכליות. אליזבת בנט היא דמות מורדת. היא לא מוכנה להתחתן כי צריך, גם אם תישאר רווקה כל חייה. היא שומרת על עצמאותה, לומדת ומתפתחת וזוכה לגיבוי מאביה על התנהגותה זו. באמצעות דמותה ששונה מכל הנשים האחרות ברומן, מביעה ג'יין אוסטן עמדות שהקדימו את זמנן.
הספר, "גאווה ודעה קדומה " הבלוג ממש משך בעיקר בזכות התמונה מבינים שזה ספר רומנטיקה וזה נושא שממש מעניין אותי . וכשנכנסים לבלוג רואים עוד תמונות שלהם ביחד ואני ממש אהבתי כי זה מראה כמה הספר מתעסק באהבה שלהם ועוזר להבין איך הם נראים. הספר נראה מאוד מעניין והכל רשום בצורה שכיף לראות ומבינים מה קורה אבל עדיין יש מתח למה קורה בקשר שלהם ואיך הם מנהלים אותו. והמטרה של הספר היא להראות את ההתפתחות האישית שלהם ושל הקשר שלהם ושלא צריך לשפוט רק לפי מראה. לדעתי ספר זה מאוד מתקשר למציאות שלנו כי לפעמים אנחנו נוטים לשפוט אנשים לפי מראה או רושם ראשוני, והספר בא להראות שגם אם חשבנו שאנחנו מכירים מישהו, אולי טעינו בדעות שלנו על אותו אדם.
נטע, כתבת דברים יפים על הספר. מעניינת מאוד נקודת המבט של ג'יין אוסטן, שכותבת את הספר בראשית המאה ה-19. העובדה שאשה כתבה ספר בתקופה זו, והוא פורסם והפך ברבות השנים לקלסיקה, חשובה לא פחות. העמדות החתרניות שהיא מציגה בספר הופכות אותו לרלוונטי כל כך.